תמ\"א 38 היא תכנית מתאר אזורית לחיזוק מבנים בפני רעידת אדמה. היא מתמקדת במתן זכויות בניה נוספות למבנים קיימים כתמריץ כלכלי לבעליהן לחזק בנייניהם ולהכינם ליום בו תרעד האדמה. יום שמומחים סיסמיים מסכימים כי עתיד להגיע. במיוחד לאור העובדה כי ישראל נמצאת מעל השבר הסורי אפריקאי.

חדר נוסף בבית או אולי נתח מדירה חדשה?

ומי מאתנו לא היה מעוניין להוסיף לבניין שלו מעלית או לובי מפואר. האפשרות להוסיף עוד 25 מ\"ר לדירה בדמות קומה נוספת או אולי לסגור קומה מהרחבה על העמודים שלמטה קוסמת לכולנו. וכשיש קבלן שמסכים לעשות את כל זה ואף לשפץ את חזית הבניין מבלי שהדבר יעלה לנו שקל הרי שזה נראה טוב מכדי להיות אמיתי.

המלכוד טמון בישראלי המכוער. זה שלא מוכן שלשכן יהיה דשא ירוק יותר. זה שלא מסכים \"להידפק\". כאשר מלכתחילה הדירות לא שוות בגודלן או חלוקתן הפנימית, קשה להניח כי שיפוצן יניב את אותה עליית ערך עבור כל השכנים. וכמובן שהשכן שגר בקומה הראשונה לא צריך את המעלית כמו זה שגר בקומה החמישית. והשכן בקומה העליונה לא סובל כמו זה שגר למטה, היכן שסוגרים את הקומה המפולשת ליצור דירות חדשות. אם כן, למה שאחד ירוויח יותר מהאחר?

יתרה מזו, כל אחד מאתנו מצייר קו אחר במקום שבו משתלם לו לעבור שנה או שנתיים של עבודות עפר בבית. אחד מסתפק בתוספת של חדר לבית ואחר תובע בנוסף למעלית גם שיפוץ של חזית הבניין, חנייה צמודה נוספת וחדר כושר בקומת הכניסה. העניינים נעשים קשים במיוחד כאשר פינוי דירה זמני לצורך עבודות נדרש מחלק מהדיירים. התנגדות של דיירים היא זו המעכבת ואף סותמת את הגולל על כל המהלך.

כפי שמסבירה עו\"ד ענת בירן, מומחית בתחום הבניה המייצגת דיירים במריבות סביב תמ\"א 38, צרות העין של הדיירים מעוורת את עיניהם ומונעת מהם מלהכיר בהזדמנות שנפלה בחלקם לשפר את תנאי מחייתם ולהשביח את הנכס שבבעלותם בלי עלות. אלא שחמדנותם עשויה לתקוע טריז בגלגלי המהלך עוד לפני שהוא יוצא לדרך ואילו הקבלנים מתייאשים כשהדיירים מתעקשים לקבל עוד ועוד מעבר לשלב הכדאיות הכלכלית של הקבלן.