בקיץ 2011 יצאו מאות אלפי בני אדם בישראל אל הרחובות במחאה על יוקר המחיה במדינה. זה התחיל עם מחאת הקוטג\', וזו אולי ההמחשה הטובה ביותר לכך שכל מסע, גדול ככל שיהיה, מתחיל בצעד אחד קטן. מחאה קטנה בפייסבוק על מחיר גבינת הקוטג\' בחנויות. לא ייתכן שגביע כל כך קטן של גבינה יעלה קרוב לעשרה שקלים, זה היה המניע לאותה מחאה, שתפסה תאוצה במהירות בעזרת רשת הפייסבוק. בהמשך, יצאה בחורה אחת בשם דפני ליף אל שדרות רוטשילד, לכאורה מעשה שאלפי תל אביבים עושים כל יום, אך ליף עשתה את זה כשאוהל בידה. היא התמקמה באמצע שדרות רוטשילד בתל אביב, הקימה אוהל ותלתה שלטי מחאה מסביבה, מחאה על יוקר הדיור בישראל.

מחאת 2011, שיא המחאות

מאז אותו רגע, הכל היסטוריה. אל ליף הצטרפו עוד מאות ואלפי יושבי אוהלים בתל אביב ובערים נוספות במקביל, התקשורת כיסתה את המחאה בצורה גורפת, והפגנות שהתארגנו במהלך הקיץ זכו לתהודה רבה. ואכן מחירי נדל\"ן היו הנושא שבמוקד הסערה. התחום הענק הזה שנקרא נדל\"ן עבר טלטלה עזה בישראל בשנים האחרונות, כשמחירי הדיור התחילו לטפס ללא שליטה. מצד אחד, אילו היית בעל נכס היה זה מצב מעולה בשבילך. דירה שרכשת במאה אלף דולר, קפצה פתאום למאה וחמישים אלף דולר, בלי שנדרשת לעשות דבר. קסם של נדל\"ן. מצד שני, עבור אותם מאות אלפי צעירים המחפשים דירה לגור בה, המצב היה בלתי אפשרי.

הקמת וועדת טרכטנברג

בעקבות המחאה הוקמה וועדה, וועדת טרכטנברג, שהקים ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוועדה דנה בכל בשורה ארוכה של נושאים הקשורים לכלכלה, חברה וצדק חברתי. בין היתר קבעה הוועדה שיש להפוך את החינוך מגיל 3 לחינוך חינם, יש להטיב את הקריטריונים לדיור בתמיכה ממשלתית לטובת האוכלוסיה המשרתת והעובדת, ועוד שורה של הצעות שכולן היו תוצר של אותה מחאה. איכשהו, כפי שבדרך כלל קורה במדינה שלנו, הפכו הקריטריונים למספר ילדים ומספר שנות נישואים, מה שהטיב עם החרדים ופגע במשרתים ובעובדים. ברפואה היו קוראים לזה רשלנות רפואית, בפוליטיקה זה פשוט פוליטיקה.